האכלה קשובה מבקבוק

לסרטון המלא

האכלה קשובה מבקבוק

איך לתת בקבוק? נשמע שזה הכי בייסיק, ולמה בכלל צריך להסביר, כולם יודעים איך נכון?

משכיבים את התינוק, שמים סינר, מכינים תמ"ל או חלב אם שאוב בכמות שכתובה על איזה אריזה או כמות שאמרו לנו אנשי מקצוע, ואז עוקבים בזהירות אחרי השנתות שיורדות, מידי פעם עושים הפסקה ותופחים לינוק הקטן על הגב..עד שכל הכמות נגמרת….

הורים ומטפלים נותנים בקבוק בצורה הזאת מכוונות טובות, לוודא שהבייבי אוכל מספיק ועולה היטב במשקל, והזוית היא כדי למנוע גזים. עם זאת יש דרך טובה הרבה יותר לתת בקבוק שתאפשר לנו לדייק ולתת בקבוק בצורה שמכבדת את צרכי התינוק.

חשוב לתת בקבוק, בצורה שקשובה לתינוק ולצרכיו. האכלה בצורה קשובה מאפשרת:

1. בניית אמון בין התינוק ומי שנותן לו או לה את הבקבוק. ועוזר לבנות אצל התינוקות את השקפת העולם שמקשיבים להם.

2. האכלה קשובה מאפשרת לנו לאמוד בצורה מדויקת יותר את הכמות שתואמת את צורך של התינוק לאותה ארוחה.

3. תינוקות נינוחים יותר אחרי אכילה רגועה עם פחות אי נוחות במערכת העיכול, פחות גרעפסים. בדיוק כמונו אחרי ארוחה שהיא בדיוק בכמות הנכונה שאפשר אחריה להמשיך עם היום שלנו בכיף. ופחות כמו אחרי ארוחת ליל סדר שמשאירה אותנו עם עומס כה גדול בקיבה שאיאפשר להרגיש בנוח.

בואו ננתח רגע את האמונות שעומדות מאחורי הדרך הנפוצה לתת בקבוק:

הכמות שהוחלטה על ידי מישהו חיצוני לנו ולתינוק, ושצריכה להיות שווה בכל ארוחה עם הפסקות קבועות בין בקבוקים בעצם מספרת על אמונה שתינוקות אינם מודעים למנגון הרעב ושובע שלהם. ושאנחנו ההורים צריכים להקשיב יותר למשוואה מאשר להסתכל על הבייבי. שארוחה ב05 בבוקר ו05 בערב היא שווה בדיוק.

הטטרה או הסינר מעידים על כך שגם אם הזרימה כה מהירה שהתינוק לא משתלט על הקצב ונשפך חלב החוצה, זה המצב התקין רק צריך סינר. הרי אם נשים את עצמנו במקומם והיו מציבים לנו בקבוק בזוית כזאת שהזרימה כה חזקה שהיה נשפך לנו לא היינו נהנים. ליזום הפסקות להוציא גרעפסים כל כמות מסוימת של מ"ל, בתור מדד חיצוני של מתי הבייבי צריך הפסקה.

והמשפט הנפוץ: "שלא יהיה אוויר בפטמה", מעיד על כך שתינוק הוא כמו מזרק, שואב חלב בלי לנשום.

אז בואו נעשה סדר: תינוקות חייבים לסנכרן בליעה מציצה ונשימה. כך שאם הזרימה מהירה מאוד הם חייבים לבלוע מהר כדי לנשום, כך יותר סביר שנוצרות בועות אוויר וגרעפסים כואבים.

הזווית של הבקבוק כדי למנוע כניסה של אוויר, השכיבה, גורמת לתינוקות ל"שלוק" בקבוקים מאוווד מהר. לא בגלל שהם מאוד רעבים פשוט כי אין להם ברירה אחרת.

אני מציעה לכן אמונה חדשה, כזאת שמסתמכת על המלצות עולמיות עדכניות:

לתינוקות יש מנגון רעב ושובע מושלם. נכון שיש יוצאים מן הכלל אם התינוק ישנוני מאוד או אחרי לידה קשה, אם הבייב פג, או אם התינוק לא עולה היטב במשקל. עם זאת אם התינוק שלכם עולה היטב במשקל, קם ומבקש לאכול לפחות 8 פעמים ביממה אפשר לסמוך על הבייבי.

מגיע לתינוקות שיראו אותם ויקשיבו להם, במיוחד כשהם אוכלים. לתת להם את תחושת השליטה. תוצר לוואי של האכלה קשובה כזאת היא בניית אמון ואינטראקציה מהנה עם הבייבי

אז איך עושים את זה?

מנח

תינוק במנח ישיבה. אפשר שישב עם הירך או הרגל שלנו ויהיה שעון על המרפק, עם תמיכה של כרית שיהיה לנו נוח, או על רגליים צמודות וכפופות מלפנינו - כך....................... לקחת רגע שגם לנו יהיה נוח כדי שנוכל לאפשר את הזמן לארוחה נינוחה. הבייבי במנח שמאפשר לאוכל לרדת בעזרת כוח הכבידה מטה.

קשב

אנחנו רוצים להסתכל על הבייבי ולראות שהפנים רגועות בזמן האכילה. אם יש קמט בין הגבות זה סימן לסטרס, כמו גם קצב מהיר שנשמע כמו גגגגגגגגג וחלב שנשפך החוצה מפי התינוק.

קצב נעים לאכילה של תינוק נשמע כך ג ג ג ג. נדע שהתינוק באמת בשליטה על הקצב אם הוא מצליח לעשות הפסקה מבליעות ולהסדיר נשימה.

איך מנצחים על קצב הארוחה? לפעמים תינוקות מאוד רעבים ונרצה לתת להם כמה לגימות זריזות, אם נשמע שקצב הבליעות מהיר נרצה לעזור לבייבי להאט. נוכל לשלוט בקצב ואורך האכלה על ידי זווית הבקבוק. אם נרצה להאט לעזור לבייבי לעשות הפסקה נטה את הבקבוק כלפי מטה ומהפטמה כלפי מעלה עד שנראה שהבייבי רגוע ונינוח. אפשר גם שכל שהפטמה תהיה ריקה כך יכולה לשמש כמוצץ. לרוב אחרי מספר מציצות נראה את הבייבי מסדיר נשימה. כך גם אפשר לעשות הפסקות יזומות בלי לעצבן את התינוק שאנחנו לוקחים לו את האוכל.

איך נדע מתי התינוק שבע?

כמו אצל מבוגרים כדאי שארוחה תהיה לפחות 15 דקות על מנת שלגוף יהיה זמן להבין ולסמן שהגיע לשובע. אפשר להאט ועם זוית הבקבוק או לעשות הפסקות. הפסקה מומלץ לעשות על ידי כך שפטמת הבקבוק תשאר על שפתי התינוק. כך שאם ירצה עוד יוכל לפתוח את הפה ולהזמין את הפטמה פנימה. מומלץ שתינוק יזמין את הפטמה ולהמנע מלדחוף את הפטמה לפה בלי ההזמנה. זה חלק מהקשב לבייבי שנותן לו את האפשרות לשלוט בקצב האוכל. נדע שהבייבי שבע כשנניח את הפטמה על השפתיים של התינוק והוא יבחר להשאיר את הפה סגור (ניתן לו כמה שניות כדי להיות בטוחים). נדע שהבייבי שבע כאשר נראה שאחרי שלא ביקש על ידי פתיחת פה עוד מהבקבוק נניח אותו על בית החזה שלנו, אם הבייבי רגוע, ונינוח ולא עושה תנועות של חיפוש הוא שבע.

גרעפסים, מתי צריך לעשות והאם צריך להתעקש? אם הבייבי אוכל בצורה רגועה אמליץ כמו אחרי כל סוג האכלה לכרבל אותו על בית החזה כדי לאפשר לאוכל לרדת ולהתעכל. מערכת העיכול של תינוקות אינה בשלה ואוכל עולה חזרה בקלות. אין צורך לתפוח בחוזקה. אם התינוק אינו נינוח אפשר ללטף כלפי מעלה עם מגע עמוק. אם הבייבי רגוע ונינוח מאוד יכול להיות שלא יהיה גרעפס וזה בסדר גמור. גם אם הבייבי פולט מאוחר יותר, זה לא קשור לכך שלא הוצאתם גרעפס, תינוקות פולטים, מערכת העיכול בתחילת דרכה והסוגרים נפתחים בקלות. כל עוד הפליטה אינה מלווה בבכי וסבל של הבייבי אז פליטה היא רק פליטה ולא צריך ללכת ולחפש תרופות ועזרים.

סוגי בקבוקים ופטמות

הידעתם שיש אמנה בין לאומית של איסור שיווק של פטמות של בקבוקים. עם הפרסומים שאתם רואים "נגד קוליק", "הכי קרוב לפטמה של אמא"...כולם מטרתם שתקנו מוצר. בסוף הדבר המשמעותי ביותר זה הקשב לבייבי והזוית של הבקבוק והבייבי בזמן אכילה, יהיה זה בקבוק של בית חולים, בקבוק מיוחד נגד גזים, בסוף לא משנה הבקבוק, מה שמשנה זה הקשב.

עם זאת כמה קווים מנחים לבחירת בקבוק:

1. צורת פטמה - אמליץ על בסיס שאינו רחב מאוד מכוון שזה גורם לתינוקות לפתוח פה יחסית קטן. עדיף פטמה שהתינוק יכול לעטוף ולהניח את השפתיים על בסיס הפטמה.

2. גודל חור הפטמה, כדי כמה שיותר קטן, ועם זאת אם הבייבי מתעצבן על זרימה חלשה מידי שווה לשקול מעבר לפטמה עם חור גדול יותר.

הדבר הקבוע היחיד עם תינוקות זה שינוי. ומאוד יכול להיות שעם הזמן ההתנהגות של הבייבי תשתנה וננסה לשנות ולהתאים את עצמנו לצרכיו.

אם את מרגישה שאצלך המצב מורכב יותר אנא צרי קשר עם אשת מקצוע. המידע בסרטון מיועד לעזור ולא לתת מענה לתינוקות שצריכים טיפול רפואי.